אחד המודלים הפסיכולוגיים החשובים ביותר בחקר נדודי השינה בזמן האחרון הנו של שלושת החוקרים האמריקאיים שפילמן קרוזו וגלובינסקי, וקרוי מודל 3P ( או מודל נז'מ , בעברית ) .

לפי מודל זה תופעת נדודי השינה הכרונית מתפתחת כתוצאה משילוב של שלושה גורמים:

- נטייה טבעית :  היינו, תכונות אופי כמו היפר - התעוררות  ( אנשים שנמצאים בהילוך גבוה, נמרצים מטבעם ) , או נטייה לדאגנות, או מצב פיזי כמו כאלו שסובלים ממצב גופני מסוים המסב להם כאב או אי נחת (  כתוצאה מתאונה, פציעה, נכות וכד').

- זרזים :  כמו למשל משבר בין אישי, תאונה, אובדן מישהו אהוב, וכד'. אירוע המשמש זרז "מתניע" את נדודי השינה אצל אנשים שיש להם נטייה טבעית לכך, ומוציא אותם מן הכוח אל הפועל.

- גורמים מנציחים :  בהם נוקט הסובל מנדודי שינה, שמטרתם – מבחינתו- למנוע הישנות של תופעת נדודי השינה, אבל בפועל הם משמשים להנצחה של התופעה. נוהגים מנציחים כאלו הם למשל: השארות במיטה למשך זמן ארוך מהדרוש (כדי להירדם או כדי לישון יותר) , ההרגל לחטוף תנומות קצרות המשך היום, שימוש בתרופות שינה ( הסובל מנדודי שינה מפחד לנסות לישון בלי תרופות ), ועוד.

כאמור, שפילמן קרוזו וגלובינסקי גורסים כי השילוב של שלושת הגורמים שלעי'ל פועל להנצחת תופעת נדודי השינה , ולהפיכה של "סתם" לילה –שניים ללא שינה לתופעה מתמשכת ובלתי נסבלת.

ראה :

(Spielman AJ, Caruso LS, Glovinsky PB. A behavioral perspective on insomnia treatment. Psychiatr Clin North Am. ( 1987

 

 הסבר קוגניטיבי לנדודי שינה 

 חוקרים רבים מספקים הסברים לתופעת נדודי השינה מבחינה קוגניטיבית ( תפיסות, מחשבות פנימיות) .

 ישנם חוקרים שמצאו שהסובלים מנדודי שינה מתאפיינים בנטייה להרהורים חוזרים ונשנים, מעין "העלאות גירה" מחשבתיות, לפני לכתם לישון, דבר התורם הן לאיחור בהירדמותם והן להפרעות באיכות השינה ובמשך השינה ( קארני ואח', 2006 ).

מחקרים אחרים מצביעים על כך שהרהורים כפייתיים הנובעים ממצבים מלחיצים מקטינים את עוצמת גלי הדלתא בשלב הראשון של השינה, דבר ההופך את השינה , מבחינה פיזיולוגית, לקלה יותר ולמועדת יותר לעוררות ( Hall et al., 1996 )

עוד נמצא,  כי בעוד שאנשים שישנים היטב אינם מתמקדים בדבר מה ספציפי טרם הירדמותם, אנשים הסובלים מנדודי שינה מטרידים את עצמם בשכבם במיטה במחשבות ובפתרון בעיות שמקורן בדאגות, בגירויים הנמצאים בסביבת השינה שלהם ( כמו רעשים מהבית או מהרחוב ) , או בתוצאות של חוסר שינה ביום שלמחרת (Wicklow & Espie, 2000 ).