טיפול בנדודי שינה חולפים או קצרי מועד

הגורמים לנדודי שינה חולפים או קצרי מועד הם לחץ נפשי או תגובה לשינוי ידועים כגורמים לנדודי שינה זמניים. אירועים טראומטיים (כדוגמת מוות של מישהו אהוב, פציעה ופיטורים) משמשים כזרזים להופעתם של נדודי שינה מסוג זה. עם זאת, נדודי שינה זמניים עלולים להופיע גם עקב שינויים קלים יחסית, כמו בחינות במהלך הלימודים, שינויים קיצוניים במזג האוויר, מעבר לאזור זמן אחר, או מתיחות בין אישית.

בדרך כלל נעלמים נדודי השינה מסוג זה עם הסתגלותו של האדם לשינוי אותו הוא חווה, ולכן אין סיבה מיוחדת לטפל בהם. עם זאת, במקרים בהם מפריעים נדודי השינה הזמניים לתפקודו התקין של החולה, או כאשר הם מתארכים מעבר לכמה שבועות – נדרש טיפול בבעיה. טיפול בנדודי שינה חולפים או קצרי מועד מתבצע בדרך כלל באמצעות תרופות שינה אך לאחרונה נמצא שגם טיפול התנהגותי יעיל מאוד במקרים אלו.

 טיפול בנדודי שינה כרוניים

נדודי שינה כרוניים עשויים להגרם בגלל טווח רחב של סיבות. נדודי שינה כרוניים בהם יש קושי לישון שינה רציפה יכולים לנבוע כתוצאה מנטילת תרופות, שימוש באלכוהול או בסמים, הפרעות פסיכיאטריות (לרבות דיכאון או חרדה), הפרעות רפואיות (כמו הפסקת וסת, מחלות קיבה או לב), וכן הפרעות רפואיות הקשורות לשינה (כמו דום נשימה בשינה). נדודי שינה כרוניים בהם קיים קושי להירדם יכולים לנבוע מהרגלי שינה לקויים, נדודי שינה מותנים-התנהגותית (בהם עצם ההתכוננות לשינה גורמת לחרדה אצל המטופל ולחוסר יכולת להירדם), תסמונת רגל חסרת מנוח (Restless Legs Syndrome), הפרעות קצב סירקאדי, ועוד.

טיפול בנדודי שינה כרוניים מתחיל בניסיון לזהות ולטפל בסיבות הגורמות לנדודי השינה. ייתכן שלחולה יש יותר מגורם אחד המהווה בסיס לנדודי שינה כרוניים. בנדודי שינה כרוניים ניתן לטפל באמצעות תרופות שינה, וכן באמצעות טיפול התנהגותי. טיפול תרופתי מועיל בטווח הקצר, אך טיפול תרופתי ממושך עלול לגרום לתופעות בלתי רצויות בשימוש ממושך. טיפול התנהגותי טומן בחובו יתרונות ניכרים המשתמרים לאורך זמן, וטיפול התנהגותי משולב בתרופות מסתמן כיעיל יותר משניהם בטיפול בנדודי שינה כרוניים.

מבין התרופות הנפוצות לטיפול בנדודי שינה ניתן לציין תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, וכן תרופות חדשות יותר שאינן ממשפחה זו, כגון אלו הידועות בשם  Z-drugs  ( למשל תרופות ה- Zaleplon, Zolpidem , Zopiclone) או Ramelteon. לאחרונה נרשם גם מלטונין לטיפול בנדודי שינה. ישנן גם תרופות ללא מרשם, כדוגמת Doxilamine ו-Diphenhydramine, וכן תוספים טבעיים כדוגמת ולריאן או חומצת האמינו GABA, המסייעים לטיפול בנדודי שינה.

 טיפול התנהגותי בנדודי שינה

טיפול התנהגותי בנדודי שינה כרוניים מתבצע באמצעות במפגש פנים מול פנים עם איש מקצוע, כטיפול התנהגותי קצר מועד, כטיפול קבוצתי או אפילו כטיפול עצמי, בהסתמך על קריאת הדרכה לטיפול עצמי בנדודי שינה. כל הצורות הללו נבדקו ונמצאו יעילות. טיפול התנהגותי לנדודי שינה כרוניים נועד לשנות אצל המטופל את ההרגלים הבעייתיים המונעים ממנו שינה, להפיג דאגות הנוצרות סמוך לשינה או בעת השהיה במיטה, ולהפריך תפיסות מוטעות של המטופל לגבי השינה. טיפול מסוג זה כולל אחד או יותר מן הטיפולים הבאים:

1- תרפיות הרפיה, שמטרתן הפחתת חרדה ומתח בזמן ההליכה לישון. שיטות אלו כוללות הרפיית שרירים הדרגתית, אימון אוטוגני, אימון ויזואלי, ביופידבק או היפנוזה.

2- שליטה בגירויים, שמטרתה להחליף אצל המטופל את האסוציאציה של זמן השינה וחדר המיטות עם לילה מתיש נוסף ללא שינה (חוויה שהוא אכן חווה  בעברו), בחוויית שינה בריאה ומרעננת.

3- תרפיית הגבלת שינה, שמטרתה יצירת תאימות רבה ככל האפשר בין זמן השהיה במיטה וזמן השינה בפועל.

4- תרפיה התנהגותית-קוגניטיבית נחשבת לטיפול החדשני ביותר מבין התרפיות ההתנהגותיות לטיפול בנדודי שינה. תרפיה זו משלבת, לפי הצורך, את התרפיות שהוזכרו לעיל, וכן מעודדת הרגלי שינה אפקטיביים (Sleep Hygiene), לרבות הימנעות מקפאין, ושינה והשכמה בזמנים קבועים. במסגרת התרפיה ההתנהגותית-קוגניטיבית לומד המטופל לזהות אצלו את המחשבות המונעות ממנו להירדם, לקרוא עליהן תיגר, ולשנות אותן במחשבות חיוביות. בגלל היותה מורכבת מכמה שיטות, מהווה תרפיה זו טיפול יעיל בנדודי שינה על כל האופנים בהם הם מתבטאים (קושי להירדם, יקיצה במהלך הלילה, יקיצה מוקדמת מדי בבוקר, וכדומה). סוג זה של טיפול בנדודי שינה הנו כה יעיל, עד כי לאחרונה גילו החוקרים אדינגר וסמפסון כי אפילו שני מפגשים קצרים מאוד, בני 25 דקות כל אחד, בשיטה של תרפיה התנהגותית-קוגניטיבית מקוצרת (abbreviated cognitive-behavioral insomnia therapy) , מקלים מהותית על הסובלים מנדודי שינה.